מקור משנה חגיגה ב׳:ב׳
2 יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ, יוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אוֹמֵר לִסְמוֹךְ. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ, נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר לִסְמוֹךְ. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ, שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח אוֹמֵר לִסְמוֹךְ. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר לִסְמוֹךְ. אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ. הִלֵּל וּמְנַחֵם לֹא נֶחְלְקוּ. יָצָא מְנַחֵם, נִכְנַס שַׁמַּאי. שַׁמַּאי אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ, הִלֵּל אוֹמֵר לִסְמוֹךְ. הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ נְשִׂיאִים, וּשְׁנִיִּים לָהֶם אַב בֵּית דִּין:
פירוש ברטנורא על משנה חגיגה ב׳:ב׳
2 יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמֹךְ. בְּיוֹם טוֹב. מִפְּנֵי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּבַעֲלֵי חַיִּים, שֶׁבְּכָל כֹּחוֹ הוּא סוֹמֵךְ. וְזוֹ הַמַּחֲלֹקֶת הָיְתָה בֵּין הַנְּשִׂיאִים וּבֵין אֲבוֹת בֵּית דִּין, דּוֹר אַחַר דּוֹר:
3 יָצָא מְנַחֵם. לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ, וּפָרַשׁ מִלִּהְיוֹת חֲבֵרוֹ שֶׁל הִלֵּל. לְפִיכָךְ לֹא הוֹדַע מֵעִנְיָנוֹ אִם נֶחְלַק עִם הִלֵּל בְּזֶה אִם לָאו, וְנִכְנַס שַׁמַּאי בִּמְקוֹמוֹ לִהְיוֹת אַב בֵּית דִּין תַּחְתָּיו, וְנֶחְלַק עַל הִלֵּל:
4 הָרִאשׁוֹנִים. שֶׁהֻזְכְּרוּ רִאשׁוֹן בְּכָל זוּג הָיוּ נְשִׂיאִים: